הטיול, הסקייטבורד וכל השאר...
אחחח הטיול גדול, כולנו מחכים לו. יום יבוא ואתה תטוס לטייל, תטוס רחוק ותדע שאיתך יש משהו שאין לאחרים, הסקייטבורד. במזוודה שלך אתה לוקח איתך אמצעי בילוי מספר אחד, איתו תכיר את המקומיים , תכיר מקומות בילוי טובים יותר ותרכוש לעצמך חברים שילוו אותך להרבה זמן.
אני גם טיילתי, המון. בזמנו (1998) עשיתי טיול סובב עולם שהתחיל בתיאלנד המוכרת לטייל הישראלי והסתיים בניויורק.בתיאלנד הצלחתי לדפוק כמה סשנים לא רעים בבנקוק, אחד מהם היה באחד הסקייטפארקים ההזוים ביותר שראיתי. הסקייטפארק היה ממוקם בקומה שישית של איזה קניון, אליו הייתי צריך לנסוע 50 דקות על אופנוע בתוך העיר הכי מזוהמת שיש, עם אופנוע טקסי שנהגו היה הומו ששלח לי ידיים לרגל כל הזמן...
בסקייטפארק היו תאילנדים שעטפו אותי משמחה כאילו אני איזה פרו ונתתי להם סשן דווקא לא רע בכלל, היה סבבה!
אחרי תאילנד המשכתי לאוסטרליה שזהו מעוזו של כל סקייטר כמעט, אין מילים להגדיר את המקום הזה, אין עיר ולו הקטנה ביותר שאין בה סקייטפארק, הכל סובב סביב גלישה וסקייטבורד, כלכך כיף שם שהרבה אנשים מחליטים לעשות את הכל כדי להשאר ...
לאן שלא תלך עם הסקיטבורד תכיר אנשים טובים, מקומיים שמזכירים לך את החברים בבית, אנשים שיודעים לפרגן כשאתה נוחת ומוחאים לך כפיים גם אם אתה זר לחלוטין. לא פעם מצאתי את עצמי במסיבות פרטיות שאליהם הגעתי בזכות אותם חבר'ה מהסקייטבורד, ואיזה מסיבות אלוהים, אלכוהול, בנות, עשן וחיוכים של אושר.
באוסטרליה יש כלכך הרבה סקייטפארקים (1020 המספר המדוייק) שיש אפילו מדריך מפורט:
http://www.lifelounge.com/Australian-Skate-Park-Guide-08.aspx אין מצב שיהיה לכם משעמם, בקיץ שלהם (החורף שלנו) יש אלפי פסטיבלים שבדרך קבע מעמידים במרכז האירוע האף פייפ אימתנית עם סקייטרים מקומיים, תמיד יש איזה קשר לענין בצורה שלא הכרתם, אוסטרליה תשמר בליבי לנצח ותזכר כאחד המקומות היפים ומרתקים ביותר שהייתי בהם.
גם בניוזילנד העניין דומה, אלפי סקייטרים, מלא סקייטפארקים מושלמים ותמיד תמצאו את מקומכם גם בימים גשומים...
פעם בא אלי
בסקייטפארק בניוזילנד ילד ושאל אותי מאיפה אני, אז אמרתי לו "ישראל", אחרי כמה דקות וליחשושים לחברים שלו, הוא חזר אלי ושאל אותי אם אני חייל שברח מהמלחמה... אחרי מספר דקות הבנתי שהוא ראה את מכנס הברמודה הצבאי שלי וקישר את המראה שלי לאותם תמונות מהטלוויזיה שמציגות את ישראל בתור מדינת מלחמה תמידית...שלא נדבר על העובדה שהוא שאל אותי איך זה שיש
סקייטבורד במקום שאני בא ממנו... לך תסביר...
עוד סיפור נחמד עליו נזכרתי בכתיבת שורות אלו והוא על אירוע קטן שיזם ההוסטל בו ישנתי באיזו עיירה קטנה בניו זילנד, הם פתחו מיני באר עם כדים של בירה בחמישה דולרים בלבד (מחיר מגוכח ביחס לבאר רגיל), אני בתור ישראלי מצוי קפצתי על המציאה ושתיתי פאקינג שני כדים לבד באיזה חצי שעה...הייתי גמור ושיכור רצח... לקחתי את הסקט והלכתי לנסוע, בקושי עמדתי על הרגליים, אבל התעקשתי לנסוע על הסקט... אחרי חמש דקות נסיעה דפקתי את הנפילה של החיים שלי ישר על מפרק כף היד. חודשיים לאחר מכן הייתי עם גבס מגרד שלאט לאט הפך להיות מסריח ברמות לא מוסברות...כן כן חוויות.
אחד המעוזים הפופולרים ביותר לאחרונה היא
ברצלונה, ברצלונה הפכה לאחד המקומות הכי מפורסמים בסרטי הסקייטבורד. זאת עיר קסומה ומדהימה עם תערובת של תרבות ואמנות בסביבה אורבנית / מודרנית שיצרו מבלי לשים לב עשרות ספוטים ידידותיים וייחודיים. כל מי שחוזר משם מצרף אליו כמות אדירה של חוויות וסיפורים על הדברים שהוא ראה.
ליחצו כאן לתמונות מברצלונה (צחי עינת מופיע שם באמצע העמוד, איזה קטע!!!)צחי עינת בטיול בברצלונה, נותן בראש!
לעומת זאת ישנן מקומות בעולם שהם לא הכי ידידותיים לסקייטר למרות הספוטים המושלמים והרצון לנסוע בהם. אחד המקומות שמייצגים את העניין הוא
LOVE PARK בפילדלפיה. אחי גר שם תקופה ופעמים שבאתי לבקרו נהגתי לבוא לשם פעמיים בשבוע , אך החוויה האחרונה שלי מהמקום הזה היית ממש לא נעימה... בלוב פארק אסור לנסוע על
סקייטבורד, זהו שטח ציבורי והשוטרים שם ממש ממש ממש לא סלחניים, הצלחתי לברוח מהם מספר פעמים אך הפעם האחרונה שברחתי מהם ראיתי שהם תפסו מישהו ועצרו אותו בצורה ברוטאלית וממש לא נעימה לעין, לא הייתי רוצה להיות במקומו, עברה שמוע לאוזני שצריכים לשבת יום אחד בכלא ולשלם קנס של 500$ על נסיעה
בסקייטבורד... אז שימו לב, בעיקר באמריקה...
הדפסת כתבה
הוספת תגובה
שלח כתבה
