חלום של סקייטפארק
מאת אילן פרידברג
בזמן קצר ייפתח הסקייטפארק בזכרון יעקב. איך קרה שדווקא במושבה קטנה יחסית יוקם סקייטפארק שנבנה ע"י לא אחר מחברת גריינדליין (אחת המובילות בבניית פארקים בעולם) ותוכנן ע"י אבי לוזיה וחברת "קו בנוף" (כן אותו הרכב מנצח שהביא לכם את פארק גלית)?
ובכן, הסיפור משתרע על פני ארבע שנים, בהן היו עליות וירידות, כמו כל סיפור טוב. אני אקצר את העלילה ואכתוב את התכל"ס בלבד. מי שרוצה לקבל פרטים נוספים יכול לדבר איתי בין ראנים ב"פלובול" המדהים שנבנה בימים אלו.
המסע התחיל ביוני 2004, כאשר נפגשתי עם ראש המועצה, מר אלי אבוטבול, בלשכתו לדבר על סקייטפארקים ולבדוק את הנכונות שלו לרעיון. מה אגיד לכם? הלוואי שלכל עירייה ומועצה היה מנהיג כזה. מחובר מאוד לצרכים של הנוער, אלי מיד אימץ את הרעיון של פארק ציבורי לחלוטין המיועד לגולשי סקייטבורד ורולרבליידס (פארק זה אינו מיועד לא לאופניים), ולאחר בדיקה אישית בפארקים מעץ השתכנע שבטון עדיף על עץ.
מאז ועד היום, אלי תמיד היה קשוב ודחף את העניינים קדימה.
בתחילת 2005, מהנדס המועצה כינס פגישה בה השתתפו צביקה קנוניץ' ויצחק חיל מחברת קו בנוף. חברים: לרובכם שמות אלו אינם מוכרים – אך אלמלא העבודה והמרץ האינסופיים של צביקה וקו בנוף וסירוב החברה להתפשר בעניינים קריטיים, לא היה לנו את הסקייטפארקים האיכותיים בגלית ובזכרון.
בעקבות הפגישה, הוחלט להקצות 500 מטר מרובע משטח ציבורי בפרוייקט המתהווה שנקרא, איך לא, חלומות זכרון. כאן נכנס לסיפור קבלן הפרוייקט, מר עודד תורג'מן, שהתעניין ברעיון ודרש מידע רב על הנושא והוצאתו לפועל.
במהלך 2005 ו-2006 צביקה ואני עבדנו קשה מאוד לשכנע את הגורמים הרלוונטיים על חשיבות תכנון ובניית הפארק ע"י חברות כמו גריידנליין או דרימלאנד מארה"ב. תזכורת: בימים ההם, גלית לא היתה קיימת כלל, ופארקים מבטון הופיעו בסרטונים במצגות שלנו למועצה ולקבלן.
בשלהי 2007, סוף סוף, קו בנוף קיבל אור ירוק לתכנן את הפארק. אבי לוזיה נטל חלק מרכזי – כמו בגלית – בתכנון עם סיוע והיזון חוזר מסקייטרים מקומיים. כפי שניתן לראות בהדמיה, התכנון כולל סריט קומפקטי אך משוכלל ובאול נחמד כיאה למושבה קטנה.
לאחר שהתכנון בוצע, הגיע הזמן להביא את חברת הבונים. במקרה הזה, כמו בגלית, בהמלצה חמה כמובן מאיתנו, הקבלן בחר בגריינדליין –חברה עם צוותים של סקייטרים המומחים לבנית סקייטפארקים מבטון. החברה הגיעו בתחילת אוגוסט 2008, ובימים אלו מסיימים את הבניה.
תהליך הבניה היה מרתק במיוחד. חוץ מתקופות שהיות בחו"ל, הייתי שם כל יום לפחות פעם אחת כדי לעזור – אם זה בתרגום, עבודה פיזית, או קניית בירה – הדלק המניע את גריינדליין. החברה אכן היו זקוקים לדלק; הם עבדו 6 ימים בשבוע מ-6:30 עד 8:30 בלילה. המסירות ומקצוענות שלהם הדהימה את כל מי שהגיע לאתר לצפות בבניה.
כולם מוזמנים להגיב ולברך!
הפרוייקט היה ייחודי לנו הסקייטרים – בעקבות הלו"ז הצפוף, גריינדליין הזמינה את הסקייטרים הוותיקים לעזור בבניה. תודה לאלו שעזרו בגרוד, צביעה, השחזה, ופיסול השיפועים ב-30 פלוס מעלות והלחות – יעקוב לדור שהיה שם כמטע כל יום, אורי נוה, עדידה קבוס, חיים רובינשטיין, חיים בר, ועמיחי פרידברג (אחי היקר שבא לביקור בארץ). תבורכו על המסירות לסצינה המקומית.
לסיום, חלומי התגשם לאחר 4 שנים של עבודה מאומצת– אינספור שעות של טלפונים,אימיילים, דיונים, ופגישות. הרבה קרדיט מגיע לראש המועצה, מר אלי אבוטבול על התמיכה והסיוע לאורך כל הדרך; לצביקה קנוניץ' מקו בנוף על המרץ הבלתי פוסק וגישתו החיובית; לאבי לוזיה על תכנון של פארק חכם ומפנק ועל השקעתו הכבירה בפרוייקט; לגריינדליין והסקייטרים שהגיעו לעזור בבניה; ולמר עודד תורג'מן מחלומות זכרון שאכן עזר להגשים את החלומות של סקייטרים רבים.
כולם מוזמנים להגיב ולברך על הפרוייקט החדש!
|
הדפסת כתבה
הוספת תגובה
שלח כתבה
