O.k O.k  אני כבר מעכשיו יודע בכך שאני כבר מתגעגע ושזה היה אחד הטורים הכי מפנקים שהיה יכול להיות לי ובכלל לכל סקייטר בעולם!!$! היה כל מה שרק הינו צריכים, חברים טובים ביחד, פגשנו סקייטרים חדשים ומעניינים, היו צחוקים מטורפים!! אבל יענו מטורפים, ( לגימי יצא פעם אחת קצת פיפי במכנסיים..) וכמובן אוירה טובה של אירופה... (תשמשו "בדימיון" זרמו..)

טוב, הטור אני חייב לציין יצא לפועל די בנס וכל הכבוד לכך מגיע לעומר "חד שן" אגאי שאירגן ולמרות החששות הכבדים ל"אירגון" הזה יצא משהו מפנק, מלון וזה נו אתם מכירים ת'עניין.. לטור שלנו יצאנו בסוף 7 "נערים" הנער הפעוט שלנו גילי לוי ה"אחד והיחיד", נעם "ג'ימי" באר, עומר "חד שן" אגאי, הראל "ברוכי", יוני "באנג" לנגבהיים, יוני "חשיש" דבידוביץ',ליאור פינטו ואת הבנאדם שפשוט אי אפשר לשכוח דניאל "וייס" וייס. (אה ויוני באנג צירף לטיול את חברתו הטובה חנל**ה..) 

 
את הטיול התחלנו בטיסה זריזה שעברה בסבבה אתם יודעים  יש תקטעים הקבועים: תמיד אתה תיפול בכיסא ליד "היהודי המסריח הזה תמכירים עם ה"צחנה", והכוסית תשב מקדימה חח.. (אימח שמו וזיכרו של ה"מרפי" הזה!..)

ואזזזז נחתנו!! פאקינג כולם בהתרגשות מטורפת ואושר בלב ירדנו מהמטוס וזרמנו למלון, איזה כאפות של תרבויות קשה כולם שיא הנחמדים ו"יורמים" כאלה ואנחנו הולכים מכות באוטובוס.. ( טוב נצא גבר איתכם ובאמת גילי חילק לנו כאפות ואנחנו ניסינו להתגונן על חיינו). היו גם רגעים שגילי פתאום שיחק אותה פתאום בנאדם "מכובד" חח ואמר לנו "שבו" או "שקט ילדים", אבל אין אין מה לעשות ישראלים גאים אנחנו וככה התנהגנו (חח בצחוקים)...


את היום ראשון אני זוכר התחלנו "בסטאלין סקוור" שזה בעצם הספוט הענק עם השיש הנקי הזה ומלא קרבים נמוכים והגאפים הנעימים האלה, אני זוכר איך שהינו במרחק ראייה מהספוט היו שתי תגובות שלנו: חלק מאיתנו פשוט נתקענו במקום "תקע קבוצתי כזה.." (אתם עוד תשמעו מה זה באמת "תקע קבוצתי")  והשאר פשוט רצו לספוט יענו בקטע "אני ראשון אני ראשון יא מניאאאאק"... חח פשוט כל כך סטייל עשינו "וי" על עוד חלום.. לאט לאט עם קצב הסקייט נכנסנו לסשן וללא בושה הראנו לעולם מה "שיש" לנו להציע וקיבלנו על זה כבוד, ואיך אני יגיד את זה?! מה שג'ימי ידידנו הציע להם היה חח, יותר מדי יקר בשבילהם, יותר מדי איכותי נגיד.. ותוך כמה שעות כיכב הבנאדם!




הראה לנו מזה טריקים עם סטייל וראנים פאקינג ארוכים עם סיומים מטורפים של נולי היל לאחושרמוטה טייל סלייד!@! "יענו תבסדר?".. 

 מאותו סשן והאלה הימים התבלבלו לי ואיך אני יגיד את זה? קצת בעיה לזכור יום יום.., יענו גם נמחק וזה אתם יודעים... אז נזרום בקטעים והחוויות החשובים, המעניינים והמצחיקים..
אחד מהקטעים היה ה"lifestyle" שלנו ו






כמעט תמיד הוא השתנה לנו חח, היה לנו כל בוקר ארוחה שאליה 20% מאיתנו היו מגיעים ומתוך ה20% הזה האנשים היו במצב של 9% אדם ממוצע חח יצאנו קצת "זומבים מהג'ימליה"... חח וייס הנוצרי הזה כל בוקר לא ראה בעיינים כבר מילא לו צלחת מלאה בחזיר משהו של ה"ג'יזס קריס" של הנוצרים, נוצרי אחושרמוטה...!! לעומתו ברוכי היהודי הזה הביא מהבית אוכל מחששות שהכל יהיה נוצרי מדי בשבילו אבל בסוף הוא נאלץ להסתדר עם מה שהיה בעקבות תמיודעים יש אחד איך קוראים לו? אה כה כה גילי חח שפשוט פירק לו תאוכל ללא שום בושה..


בסטאלין סקוור אני זוכר הסשנים היו מפנקים, חבר'ה תאמינו לי איזה פלאט מפנקת אתה פתאום מקריץ טריקים ובכלל יום אחד נשרטתי שם ופשוט התחלתי סתם לדחוף מהר יענו "פושים" מטורפים כאלה לא יכולתי להפסיק פשוט היה פאקינג כיף!!..




דבר נוסף שממש היה כיף זה שפגשנו עוד קבוצה של אנשים מ"אמסטרדם" ("סחים"..) ופשוט העברנו איתם סשנים.. הדבר שאהבתי בזה הוא שאתה יכול ללמוד כסקייטר כל כך הרבה רק מלהסתכל על אחרים, היו בקבוצה סקייטרים ברמה ממש גבוהה ופשוט אנשים עם סטייל נכון ומיוחד.. איזה אחד שם תמיודעים גינס מקופל כזה ברגליים כובע סמרטוט כזה זורם לו בראנים פתאום מחליט לצלם זורם לו בצ'יל ראן מטורף משהו שיא הסטייל: פרונט בורד 270 אווט ממשיך נולי היל 180 ואז המת הזה בלי בושה בא סויץ נוזגריינד פייקי פליפ אווט!!!!@#$ אני בול ישבתי בצד ניראה לי זה היה עם יוני באנג ואז היתה יכול לראות אותנו פשוט בשוק חח ואני נשרטתי עם איזה פששששש.... ארוך כזה חח סטיייללללל..... פשש..פששפשפש...  איזה כיף לראות דברים כאלה!..    


יוני: עכשיו באירופה יש תקטע הזה שיורד גשם כל כמה ימים... באמצע הסשן כל 10 דקות אתה מסתכל לראות שאין עננים בשמים, כאילו ג'יזס בעצמו יורד ביחד עם הגשם. יעני איזה חצי מהסשנים בסטאלין מגיעים לאיזהשו שלב שבו פתאום כולם מרימים תסקטים ונותנים ספרינט לתוך היערות, אפילו מר חבר היה מקפל את הכיסא שהוא הביא מהבית חחח..

אבל הסלאבים לא פראיירים, לא לא, הם סידרו לעצמם את הפאקינג מיסטיק סקיטפארק, סקייטפארק עם גג, עץ מוש-לם, חלק כמו הטוסיק של ליאור אחרי ואקס, רחבת סטריט בגודל עזה, ופול עם זוויות מושלמות כמו בפאראדייס. כשהיינו צמאים הלכנו לבר, מזמינים בירה מהחבית ב20 קראק(5 שח) או המבורגר פשע בתוספת התבלין האהוב... כששיעמם פעם אחת נכנסנו פנימה-מעל הבר יש עוד פול אינדור כזה כמו שתמצא רק באירופה, שם חדשן הפציץ עם איירים, ליאור זרם לגובה, וגילי היה קבב כרגיל...

 ג'ימי רק נדלק במיסטיק, פשוט נכנס לקצב של אנרג'ייזר וזרם על כל הדברים שם עד שאיזה פולני בא אליו, בלי בושה ביקש לצלם אותו בכמה ראנים שחיטות כמו נולי בקטייל-סטול, פרונט בלאנט בירידה, ובפירמידה בקסייד פליפ ובקסייד היל גובה כתפיים, הוא עשה שם בצפר לכל הסלאבים שחושבים שהם יודעים משו מהחיים.. (חכו עוד תראו פה באתר הוכחות)





למרות שהסשן היה מתחיל ב3 ונגמר ב 9-10 יצאנו כל יום  לעיר לאיזה פאב או מסיבה..
כשהיינו בסקטפארק בטון של קוויקסילבר שתי סלאבות שליאור יוני וחדשן הפכו לתיונים סיפרו לנו על איזה פאב שקוראים לו הCROSSBAR... ראיתם תסרט HOSTEL ? צילמו אותו בתוך הCROSSBAR נשבע לכם.

נהנינו והזמן לא ברח כל כך מהר אבל מבלי ששמנו לב הגיע היום האחרון בפראג, לכולם כבר כאבו כל השרירים, כל אחד עם מינימום 2 תחבושות על כל רגל.. הלכנו לעיר לעשות שופינג מתנות-לכולם וגם ללכת קצת למקומות האלה שהולכים אליהם כדי לסמן "וי".. אני וליאור מצאנו דברים טובים ב H&M משו פשע בקלאסה.. ובסוף עוד הלכנו לתת סשן פרידה בסטאלין.. ברוכי לא אכזב ושלח אוסי-פרידה מהשבע מדרגות, אבל וייס סגר את המקום עם עוד תרגיל שרק הוא יכול לשים!! (חכו בסבלנות לצילומים, זה מפצייייץ)


חזרנו למלון להתקפל, עלינו לאוטובוס מתים מוות קליני, ואז קרה ה"תקע הקבוצתי" האגדי... כשהגענו לטרמינל כולנו קולטים פתאום שהאוטובוס ריק וכל שאר הנוסעים כבר ירדו מזמן עם המזוודות, ורק אנחנו נשארנו, שמונה "תקע"ות, אפילו גילי שתמיד הזיז תעניינים נתקע@!! אז זהו נשארו עוד כמה שעות של צחוקים מהמוות בטרמינל, ובום נחתנו בישראל בק טו ז'רוזלם ישר לגיוס של אוריאל..

ג'ימי: קודם כל תכתוב, אני לא יודע מאיפה להתחיל, אני לא יודע מה אתם רוצים לשמוע, ואני יותר בטוח שאתם רוצים לראות, אני יודע שאתם רק צריכים לחכות... עקב תקלה תכנית, ועקב שיוני לא יכול לערוך כרגע בגלל המאדארפאקינג צבא, אז המלאכה כנראה תעבור לידי ידידינו ואחינו כפיר – שיעשה עבודה לא פחות טובה בעריכה...

לי בפראג קרה משהו מדהים שבחיים שלי לא הרגשתי ככה. הגעתי לשדה התעופה כבר שאני לא מרגיש טוב, ובטיסה זה רק החמיר לי. נחתתי עם כאב ראש קשה והרגשתי את עצמי כבר חולה, אבל אמרתי שכל עוד אני לא בכסא גלגלים כלום לא יעצור אותי... ביום הראשון שהגענו לפראג, שמנו את המזוודות במלון, "סידרנו" את החדרים ויצאנו לקפה.. בבית קפה אנחנו מנסים להסתגל לארץ החדשה והלא מוכרת הזו שאנחנו נמצאים בה, למצוא תספוט הזה המושלם עם הקרבים.. אז ראינו לפתע איש עם נעלי סקייט ושאלנו אותו איך מגיעים לגן עדן הזה... אז הוא הסביר לנו איך מגיעים למיסטיק... זה מה ששימח אותנו כי הבננו שאנחנו במיקום המושלם, באמצע של הכל... ברגע שהוא סיפר לנו שהוא התחרה במיסטיק, ושהוא מכיר את אבי, יוני, וכל החבר'ה... שם הבחור היה תומאס וינטר ואם בא לכם תחפשו אותו ביוטוב או משו.

אחרי שהסביר לנו איך מגיעים לאיפה ואיך אטינגר הרוויח 4000$ בקזינו, רצנו לקחת תסקט וישר לספוט.

עכשיו הסטאלין זה בעצם, כמו גן עדן, זה ממוקם על הר מתחתיו נהר שמתפרס לכל רחבי העיר ומצדדיו עצים ורחבות דשא ירוקים כמו באגדות... אם תהיו שם פעם חפשו את המטוטלת האדומה על קצה ההר מעבר לקשת מתחת לעננים של-%^&$$* חח

הגענו לספוט והרגשו כמו ההומיז... הרצפה החלקה, הקרבים משיש, השמש זורחת והחיוך מתפרש מאוזן לאוזן של זה שלידך.... מה שנשאר זה לשחות אההה לשחוט
וזה בדיוק מה שעשינו... בקרוב תוכלו לשפוט בעצממכם..
הספוט קצת באווירת גולדה... הקרבים והחבורה המקומית,ואם אתה לא פול רודריגז אתה לא מעניין אותם.



מה שהפתיע זה שהצלחנו לעניין.
עם מי שכן הצלחנו להתחבר זה עם חבורות תיירים כמונו, שעבדו קשה בקיץ, חסכו תכסף, והגשימו חלום. רק שלהם זה רק רכבת, בני זונות.!
ביום הראשון שמענו על המיסטיק רק מתומאס, ולא בדיוק ידענו איפה זה.. אחרי כמה ימים שברוכי גילי ווייס היו שם וסיפרו שזה על איזה אי (גן עדן לא אמרנו?) לא היססנו ואמרנו "יאללה לאי!"אחרי סיבובים רבים נסענו במיסטיק, אני לא יודע עם חוויתם את זה פעם, אבל להיות בספוט או פארק מפורסם שראית את השחיטות בו רק בסרטים זה רק הלם לראות כמה גדול הרייל, כמה תלול הבאנק, ואיפה מי עשה מה.


תבקשו מבאנג שישלח לכם תתמונות שתראו בגדול ותנסו להרגיש קצת מהקסם של המקום..
מה שעוד לא היינו ושמענו עליו זה פארק של קוויקסילבר מבטון, ואנחנו שחווים כל יום את הבטון של סאקר, היינו חייבים לטעום גם מזה.. אם יוצא לכם להיות בפראג – אל תלכו לשם חחחח יש שם בוול אחת טובה, וזהו... כל השאר מרגיש כמו בטון-חצי גרנוליט, ולא טרחנו לבזבז שם הרבה מזמננו...


כל לילה יצאנו – למסיבה או למעדון, ביניהם הוורלד קלאב. (חחח חייב לספר) מועדון בין חמש קומות, שבכל קומה יש לך מסיבה אחרת. אחרי הרבה דיבורים על הצ'כיות בסופו של דבר, כולנו יצאנו משם עם בירה ביד ופיצה בשנייה חחח ברוכי טען שהוא היה עם בחורה, ולא אני, אבל יש אנשים שטוענים, שמה שלא מצולם לא קיים. חחח והוא חזר רק ב6 בבוקר ברגל חחטחחחחחחחחחחחחח ברוכי AKA הרוצח הסידרתי חחחחחחחחח הכינוי עקב מבטו המפתה סתם.. וייס AKA "אני רוצה שוקו" ליאור AKA 'אההההההההההההה  אהההההההההה אהההההה' עומר AKA המת חחחח חשיש AKA חבר של מר חבר ח
באנג AKA החיוך.. מי נשאר? גילי AKA BIG KAFFA
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מה איתי? אני הייתי AKA חולה? לא יודע אתם תמציאו משו

הייתי קצת חולה בימים הראשונים, אבל לא יודע, האווירה, המוזה, וכל מה שהיה שם, ברגע שעליתי על הסקט נבראתי אדם חדש ונסעתי כמו גדול, (אמא תהיה גאה) מה שתאמת קורה לי רוב הפעמים שאני עולה על סקט, מי שמבין אותי יודע.

בלילה האחרון היה יומולדת לעומר.. ואמרנו חייבים לעשות בשבילו משו איכות. החלטנו לצאת למסעדה מכובדת, ולדאוג לפה המגעיל שלנו.. הגענו למסעדת סקט אהה סטיק, וברגע שראינו שהסטייק הכי גדול הוא רק 250 גרם, אמרנו למלצר "תביא 8 כאלה" אחרי בירות וסקיט טובים ומלצר אחד מצחיק מהאלה שאוהבים לחפור על ישראל תם מכירים אה בעצם אני המשיך למקדונלדס הסמוך וקינחתי ב3 צ'יזסבורגרז...

יצאנו להמשיך את הלילה באיזה מסיבה, ואחרי חיפושים רבים (שהוא לא הWORLDCLUB כי מיצינו שם) הלכנו לWORLDCLUB חחחחחחחח מה לעשות, זה מה שקרה חחחח היה מצחיק, היה כיף, היה אורגיה, לא, חחח חבל
מה עוד היה? אממ הרבה כאפות, הרבה מה אתה מאנצ' חחח הרבה סקט הרבה צילומים הרבה חוויות הרבה צחוקים הרבה חיוכים היינו חייבים לחזור לישראל.

חשבנו על הרבה דרכים להשאר איכשהוא בפראג; למצוא איזה צ'כית ולהתחתן איתה; או סתם לאבד תדרכון.. החלטנו שזה לא יעבוד לנו אז היינו חייבים לחזור לישראל. אין כמו השווארמה שאחרי חחח